למשחק הישן הייתה נשמה. החדש היה חייב לשמור על הנשמה ולהרוויח את המספרים.
מנוע המשחקים המשוקם דטרמיניסטי — אותו משחק, בהרצה חוזרת, זהה עד הביט. כל תכונה שאנחנו מוסיפים (תפקידי שחקנים, שופטים, מזג אוויר, כושר, כימיה) היא הטיית משקלים טהורה מעליו: היא מעקמת הסתברויות, היא לעולם לא מטילה קוביות חדשות. שחקן בלי תפקיד, במזג אוויר נקי, בכושר ניטרלי, מפיק בדיוק את המשחק שהפיק לפני שהתכונה נולדה. בדיקות אוכפות את זה.
ואז מגיע הכיול. מאתיים משחקים עם הכול דלוק: כ-2.76 שערים למשחק, כ-79% דיוק מסירות, שליטה מאוזנת — בתוך רצועות של כדורגל אמיתי. והמספר שעליו אנחנו שומרים הכי בקנאות: הפתעות. הקבוצה החלשה עדיין מנצחת בשיעורים קרובים לעולם האמיתי. כושר לא מנצח קלאס. כימיה לא מנצחת קלאס. אבל בלילה הנכון, אחד-עשר מאמינים מנצחים קבוצה טובה יותר — והמנוע לא ישטח את זה, כי זו כל הפואנטה של כדורגל.
העולם שאתם רואים דרך האתר הזה — טבלה, כותרות, השעון בעמוד הבית — הוא המנוע הזה רץ, בלי השגחה, עונה אחרי עונה. אנחנו צופים במספרים. הסיפורים כבר דואגים לעצמם.